בנייה ירוקה בישראל

הבנייה הירוקה בישראל נקבעה בתקן ישראלי מספר 5281.
התקן מפנה ודורש דרישות מחייבות מתקן ישראלי 5282- דירוג אנרגטי של מבנים ומתקן 1045 שעוסק בבידוד תרמי של מבנים. התקנים משמשים ליצירת שפה משותפת לכל העוסקים בתחום.
בתחום ההכשרות והלימודים האקדמאיים המשרד להגנת הסביבה קיים בשנים 2015-2019 מייזמים משותפים עם אוניברסיטת תל אביב ועם המועצה לבנייה ירוקה.
המייזמים נועדו להטמיע ידע ועקרונות של בנייה ירוקה במהלך הלימודים האקדמיים ולקיים הכשרות למגוון קהלי יעד.
עד כאן ברמת התקינה והאקדמיה. ומכאן נעבור לרמת המעשים:
לפני כשנתיים נכנסה לתוקפה תקנה המחייבת כי כמעט כל המבנים בישראל ייבנו על פי התקן הישראלי לבנייה ירוקה.
בפועל, אין אף ריגולטור ברמה הארצית שאחראי לאכיפת התקנה.
למשרד להגנת הסביבה אין כלל נתונים בנושא וסביר שלא כל הוועדות המקומיות אוכפות את התקנה באותה מידה.
במרץ 2022 נכנסה לתוקפה התקנה המחייבת בנייה ירוקה. התקנה היא ארצית ומחייבת את כלל הבנייה בארץ לעמוד בדרישות התקן ברמה של כוכב אחד לפחות כאשר המטרה העיקרית היא צמצום פליטת גזי חממה והפחתה של צריכת חשמל.
לפי מידע שמצוי במשרד להנגנת הסביבה, מנתוני מעבדות שמגיעים אליו, ישנם כיום בישראל 4,389 מבנים אשר נמצאים בשלבים שונים של הליכי רישוי ואישורים.
מתוכם 3670 מבני מגורים שהם 84%.
ישנה עלייה מתונה במספר המבנים הירוקים אשר נרשמים במערכת.
מהנתונים עולה כי רק ל 124 רשויות מתוך 256 רשויות קיימות בישראל קיים מידע המתייחס למבנים ירוקים.
עיקר המידע נצבר בפורום ה – 15 הערים העצמאיות בישראל.
נמצא לפי נתונים כי 80% מהמבנים המתועדים הם בדרוג של כוכב אחד שהוא הדירוג המינימלי לבנייה ירוקה.
כמו כל דבר במדינת ישראל, התהליכים מאוד איטיים.
אנו בפיגור גדול לעומת מדינות מערביות מפותחות.
באוסטק שמיר הטמענו את עקרונות הבניה הירוקה מאז ימי הקמת החברה. הבנו שהבנייה הירוקה תסב יתרונות גדולים לדיירים כאשר 2 היתרונות המובהקים הם צריכה אנרגטית מופחתת שמביאה לחסכון ניכר בהוצאות החשמל ונוחות אקלימית בכל ימות השנה.